 |
שם: ניצה בעלים: משפחת אברמוביץ' תאריכים: 10.1.2006 - 22.9.2006 איזור מגורים: חיפה (גבע הכרמל) 10.1.06 התאריך המאושר בחיי השתחררתי מהצבא הבת של בת דודה שלי נולדה שהיא כאחיינית בשיבילי והכלבה הכי מדהימה בעולם נולדה! ניצה, איך נכנסת אלינו הביתה כרוח סערה! אבא כל כך התנגד שתישארי אצלינו, הוא לא היה מוכן לשמוע שנגדל כלב בתוך הבית. זוכרת שכשהגעת איך הוא עשה שביתת רעב? יומיים לא אכל ולא שתה. אבל אנחנו התעקשנו שתישארי! איך אפשר שלא?? כזאת מתוקה!! גוש פרווה קטן ומתוק! |
 |
|
|
אני זוכרת איך בימים הראשונים שיחקת לך בחוץ ולא היה אף אחד חוץ מאבא איתך... אני
ותום הצצנו לראות שהכל בסדר ואז ראינו איך אבא מלטף אותך ומשחק איתך... גם הוא
בסופו של דבר לא היה יכול לעמוד בפניך! זוכרת את טוטו? איך הוא קינא בהתחלה שהיינו משחקים איתך? הוא לא הבין איך פתאום אחרי 12 שנה שהוא היה "בן יחיד" פתאום צצה לה עוד מישהי.... אבל אחר כך הוא בעצמו היה משחק איתך ואפילו מגן עליך.. היית לו אחות קטנה...הוטרינר שבא לתת לך חיסון בפעם הראשונה אמר שאת כל כך מפונקת.. איך התחלת לבכות שהוא נתן לך את הזריקה... הוא אמר שכלבים מהגזע שלך מאור חכמים והם כלבי שמירה מצויינים בבית, יותר טוב מאזעקה! ואכן כך היית! כל מי שעבר בכביש מאחורי הבית היית ישר מתחילה לרוץ לאורך הגדר מצד אל צד ולנבוח כאילו אין מחר, כל מי שהיה נכנס הביתה גם אם לא היית מכירה ישר היית מקשקשת בזנב הפרוותי שלך וקופצת עליו בבכרת שלום |
 |
 |
|
|
אני ואבא הכי אהבנו איך היית מתחנפת אלינו... היית מניחה את הראש על הריצפה ומרימה
את הטוסיק למעלה וככה מסתובבת סביבינו... היית כזאת מצחיקה! היינו מחכים שתרוצי
כדי לראות אותך לוקחת תנופה ומתחילה לקפץ עם הבריזה של הרוח הפורעת את שיערך המלא!
חחחח זוכרת איך כולם היו צוחקים עליך שאת כמו שטיח?? איך תום תמיד אמר שאת הכלבה שלו, בגלל שהוא הרגיש שהוא הכי נלחם עליך בהתחלה. הוא ממש הרגיש בעלות עליך, ישנת איתו במיטה כל לילה וכשרצית לצאת היית מלקקת לו את הפנים וככה מעירה אותו.... כשגדלת וכבר לא רצית כל כך לישון בחדר עם תום אז מצאת לך פינה חדשה לישון בה... השירותים שלנו... תמיד שהייתי הולכת בלילה לעשות פיפי היית מציצה עליי עם העיניים האדומות שלך, חצי ישנה, ותמיד היית מקשקשת בזנב כדי להגיד לילה טוב ולהראות חיבה גם שכבר היית רדומה... הייתה לך עוד פינה, ליד השירותי אורחים למטה, ניצו`ש, מה היה הקטע שלך עם השירותים?! אה כן, ומה היה הקטע עם הכפות רגליים גם? כל הזמן היית רודפת אחריהן ומלקקת אותן והכי מאושרת בעולם!! כשהייתי חוזרת בלילה מיציאה תמיד הייתי שומעת "טיק טיק טיק" קטנים כאלה במורד במדרגות ומיד הייתי רואה אותך.. היית באה, קופצת עליי באושר, אומרת שלום, ושוב עולה למעלה לפינה שלך... אין מצב שלא היית באה להגיד שלום! היית כל כך מיוחדת! תמיד שהיית יוצאת בבוקר עם אמא לטיול כולם היו משתגעים איך היית הולכת בצמוד אליה ואף פעם לא יורדת לכביש. היית כל כך ממושמעת!! אז איך לעזאזל, איך?! איך בשניה אחת לא שמת לב וקפצת לכביש ישר לגלגלים של המכונית?!
|
22.9.06 ערב ראש השנה הייתה לנו עוזרת אז ניצה יצאה להסתובב לה בחוץ. אח שלי תום עבר לישון בחדר של ההורים שלי כי ניקו לו את החדר, אחותי עמית הייתה במחשב, אבא בעבודה ואמא אצל סבתא עוזרת בהכנות לקראת החג. התעוררתי בבוהריים וירדתי למטה להכין לי משהו לשתות. פתאום אני שומעת קריאה "משפחת אברמוביץ?!" מעבר לגדר בגינה האחורית. מיד יצאתי ואיזה אישה שגרה בשכונה מאחורי הבית שלי שאלה אותי אם הכלבה השחורה הקטנה שלנו. אז עניתי לה שכן והיא אמרה שהיא נפגעה. מיד רצתי לקרוא לאח שלי ורצנו לכיוון. כשיצאנו לכביש קלטנו שבעצם האישה שדרסה את ניצה היא בעצם אשתו של הוטרינר הגר בבית מאחורה... איזה אירוניה... הוטרינר לקח את ניצה אליו וטיפל בה עוד לפני שאני ותום הגענו. ניצי, האיש שטיפל בך אמר שנפגעת רק ברגל ושהוא נתן לך זריקה ועכשיו את מתאוששת... איך המצב שלך הדרדר כל כך?! כשאני ותום הגענו אליך פתאום ראינו שאת מקיאה דם... הוטרינר לא שם לב לזה!!! איך?!?! איך הוא נתן לך להשאר שם לבד?! כשבאנו זה היה מאוחר מדיי... ראינו את הכאב שלך... הריאות שלך התמלאו דם...אני ותום כל הזמן קראנו לך ודיברנו אליך וכל כך קיווינו שתקשיבי לנו ותילחמי.... אבל זה כנראה היה בלתי אפשרי... האיש אמר לנו שאין מה לעשות ושזהו... את עומדת למות.... זה הרג אותנו!! לא היינו מוכנים להאמין! התחלת לזוז קצת כאילו להתקרב אלינו ולהזיז את הראש לכיווני ואז הסתכלת עליי... העיניים שלך החליפו צבעים... וזהו... הלכת לעולמך.... היית לנו כאחות קטנה ניצי!! אפילו עמית בנאום בת מצווה שלה הזכירה אותך "וניצה אחותי הקטנה, עוד לא מדברת אבל איזה יופי היא נובחת". כל השכונה הייתה בהלם כי כולם אהבו אותך כל כך!! החלטנו לקבור אותך בגינה כדי שתישארי קרובה אלינו תמיד.... מאז אנחנו לא מפסיקים לבכות ולהתגעגע... צ`יטוס בא לבקר אותך... אבל הוא לא יודע שאת כבר לא כאן... אין מי שיקפוץ עלינו בכזאת שמחה כשאנחנו נכנסים הביתה... אין מי שיאכל איתנו מהצלחת... אין מי שירדוף אחרינו לכל מקום... אין מי שיגיד לילה טוב כל לילה כשהולכים לעשות פיפי... אין מי שיתריע כשמישהו עובר בכביש מאחורה.... אין את ניצה. |
||